top of page
Doctor and Patient _edited.jpg

רפואה מונעת וגילוי מוקדם

העיקרון המנחה באונקו-גינקולוגיה הוא גילוי מוקדם ככל האפשר של  המחלה. לא ניתן למנוע לחלוטין את הסיכוי להתפתחות הסרטן, אך גילוי מוקדם מגביר בצורה משמעותית את סיכויי ההחלמה. הרפואה המונעת והגילוי המוקדם בתחום זה מתבססים על הערכת גורמי הסיכון ובדיקות תקופתיות בתדירות המאפשרת מעקב רציף וזיהוי מוקדם של המחלה הממארת בהתהוותה.

גורמי סיכון

ככלל ניתן לומר כי היסטוריה משפחתית, היסטוריה רפואית, מחלות נלוות, תסמינים כרוניים ונטילת תרופות מגבירים את הסיכון להתפתחות גידול ממאיר. יחד עם זאת לכל גידול ישנם גורמי סיכון ספציפיים שנוכחותם מחייבת נשים  לנקוט משנה זהירות ולהקפיד במיוחד על שגרת הבדיקות.

גורמי סיכון ספציפיים:

גידולי העריה – מוקדי פיגמנטציה, עישון.

גידולי הפות – נטילת תרופות על ידי אמה של המטופלת טרם לידתה DES – דיאתיל-סטילבסטרול.

גידולי צוואר הרחם –נגיף הפפילומה.

גידולי שריר הרחם – היסטוריה של שרירני הרחם (מיומה).

גידולי רירית הרחם – השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, אנמיה, סיפור משפחתי של גידולי מערכת המין, טיפול הורמונלי ממושך, פוליפים במערכת העיכול.

גידולי השחלות – היסטוריה משפחתית של גידולי שחלות, שד ומערכת העיכול, ציסטות שחלתיות, נוכחות סימנים גנטיים, טיפולי פריון בעבר.

גידולי חצוצרות – היסטוריה משפחתית של גידולי שחלות, שד ומערכת העיכול, נוכחות סימנים גנטיים, טיפולי פריון בעבר.

 

סימפטומים שדורשים התייחסות מיוחדת

התחלתה של מחלה ממאירה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות. הסימפטומים לרוב אינם ספציפיים ובוודאי שכל אחד מהם בפני עצמו לא מצביע בוודאות על הימצאות גידול באחד האיברים. יחד עם זאת, הופעתם של סימפטומים אלה מחייבים בדיקה מעמיקה יותר, ואסור להתעלם מהם.

גידולי העריה – גרד כרוני, זיהומי העריה, “פצע” מדמם.

גידולי הפות – זיהומי הפות, “פצע” מדמם.

גידולי צוואר הרחם – דימומים לא סדירים, דימום לאחר קיום יחסי מין.

גידולי שריר הרחם – מחזור לא סדיר ודימומים לא סדירים, אנמייה.

גידולי רירית הרחם – דימומים רחמיים חוזרים בתקופת הבלות, גילוי פוליפים במערכת העיכול.

גידולי השחלות – כאב בטן כרוני, תפיחות הבטן.

גידולי חצוצרות – כאב בטן כרוני, תפיחות הבטן, הפרשות נרתיקיות ממושכות.

חשוב לזכור כי חלק ניכר מהגידולים מתפתחים ללא סימפטומים כלשהם עד שלב מתקדם יחסית של המחלה. מרבית הגידולים הממאירים של איברי המין הנשיים מאובחנים באופן אקראי בבדיקה שגרתית, ומכאן החשיבות הרבה בהקפדה על שגרת בדיקות תקופתיות אצל גניקולוג כל 6-12 חודשים.

 

אבחון

שגרת הבדיקות כוללת בדיקה גופנית, משטח פאפ ולעיתים גם אולטרסאונד, במידה והמטופלת לא מתלוננת על בעיה ספציפית.

במידה וישנו חשש לתחילתה של מחלה  מופנית האישה לבדיקות הדמיה (רנטגן,( CT, MRI, קולפוסקופיה, היסטרוסקופיה וביופסיות רקמתיות. הבדיקות נערכות בהתאם למצבה הרפואי של המטופלת, טיב תלונותיה וממצאי הבדיקות הראשוניות שבוצעו אצל הגניקולוג.

bottom of page