כתוצאה מעלייה במודעות למחלה, התפתחו בדיקות הסקר ושיטות הטיפול. כ-75% ממקרי סרטן צוואר הרחם מאובחנים בנשים בגיל 20-50, ורק 20% מתגלים בנשים מעל גיל 65.

​

גורמי סיכון:

• חשיפה לנגיף הפפילומה (HPV)

• זיהומים במערכת המין, דוגמת זיהום בכלמידיה

• עישון (מכפיל את הסיכון)

• איידס

• נטילת תרופות המדכאות את מערכת החיסון

• נטילת גלולות למניעת הריון

• ריבוי בני זוג ו/או התחלת קיום יחסי מין בגיל צעיר

• נטילת DES (דיאתיל סטילבסטרול) בהריון ע”י האם

 

סימפטומים:

דימומים חריגים (דימום בזמן/אחרי יחסי מין, דימום אקראי), הפרשות נרתיקיות חריגות, יבלות נרתיקיות, כאב בקיום יחסים וכאבים אגניים.
המודעות לתסמינים והבדיקה השגרתית הן המפתח לאבחון מוקדם וטיפול יעיל.

​

אבחנה:

באמצעות קולפוסקופיה (בחינת הפות וצוואר הרחם במיקרוסקופ) ובביופסיה רקמתית.
בדיקת הסקר לסרטן צוואר הרחם היא בדיקת פאפ.
הבדיקות הנלוות להערכת התפשטות הגידול הן: CT, MRI, ציסטוסקופיה (הסתכלות לשלפוחית השתן) וסיגמואידוסקופיה (הסתכלות לחלל המעי הגס).

​

טיפול:

• מצבים טרום-סרטניים: ניתן לטפל באמצעות ניתוחי שמרני – כריתה מקומית ומעקב. הניתוח מבוצע באמצעות לולאת מתכת וזרם חשמלי (LLETZ) או בטכנולוגיית לייזר.

• מצבים סרטניים:

  • בשלבים מוקדמים מאוד של המחלה יש יתרון לטיפול ניתוחי רדיקלי, במהלכו מסירים את הרחם בשלמותו. במקרים בהם יש צורך בשימור הפריון ניתן לבצע כריתה נרחבת של צוואר הרחם תוך שימור הרחם.

  • בשלבים מתקדמים יותר, סיכויי ההחלמה זהים בהשוואה בין טיפול ניתוחי ובין טיפול בקרינה או כימותרפיה. בשלבים מתקדמים מאוד מומלץ להתחיל בטיפול קרינתי וכימותרפי על מנת לצמצם את התפשטות הגידול ובטיפול ניתוחי להסרת מסת הגידול העיקרית.